דלגו לתוכן הראשי

הצצה לדרך לבך

חזרה לאתר

טוענת את העמוד…

מתוך הספר דרך לבך · פרק 1 · עמוד 19

לזכור מי את

ולפעמים להיזכר זו הדרך להתחיל מחדש

אולי את לא במקום שבו חשבת שתהיי. אולי את מתעוררת בבוקר עם תחושת ריק שקטה, לא דרמטית, רק כזו שלוחשת לך: “זה לא בדיוק אני.”

אולי את עייפה מלהחזיק את הכול כמו שצריך. אולי עשית "הכול נכון" ועדיין את מרגישה שיש בתוכך חלקים רדומים. אולי את יודעת שהלב שלך לא מבקש ממך להמציא את עצמך מחדש, הוא רק מבקש שתפסיקי לשכוח. לא את מה שהיה. אלא את מי שבאת להיות.

מתוך הספר דרך לבך · פרק 1 · עמוד 20

להיזכר בעצמך מחדש

את לא צריכה לשחזר את העבר שלך, את צריכה להיזכר בעצמך מחדש.

זיכרון חדש הוא לא נוסטלגיה אלא בחירה

זיכרון הוא לא רק מה שהיה, הוא גם מה שמבקש להתגלות שוב. ולפעמים, כדי להיזכר במי שאת באמת, צריך להסכים לשחרר את מי שהיית.

לא כי היא אינה ראויה, אלא כי היא כבר אינה עדכנית. כי הנשמה שלך כבר התקדמה, אבל את עוד נשארת נאמנה לגרסה ישנה של עצמך.

הזיכרון שאת מחפשת אינו תמונה, הוא תדר של נוכחות. הוא הרגע שבו את מפסיקה להיאחז, ומתחילה להתמסר למי שאת עכשיו.

הגוף מרגיש לפני התודעה

לפני שהמילים עולות, הגוף כבר זוכר. כשאת נדרכת - זו אינה טעות. זו מערכת הגנה עתיקה. כשאת עייפה ממאבק - זו נשמתך המבקשת רכות. וכשהלב שלך מציף דמעה בלתי מוסברת, זה לא רגש חלש, זו ידיעה המבקשת לעלות.

מתוך הספר דרך לבך · פרק 1 · עמוד 21

מסרים מהלב ושאלות להתבוננות

מסרים מהלב

אם את מרגישה שזה לא את, זה לא אומר שמשהו בך לא בסדר. זה אומר שמשהו בך מתעורר.

את לא חייבת להבין מה הצעד הבא, רק להסכים לשחרר את זה שכבר לא מדויק.

הגרסה החדשה שלך לא תתגלה כשיהיה לך אומץ, אלא כשיהיה לך רגע של כנות עם עצמך.

שאלות להתבוננות

איזה חלק בי מבקש להיוולד מחדש, אבל אני חוששת לשמוע את קולו?

מה אני משחזרת שוב ושוב - לא מרצון, אלא מתוך הרגל?

על מה אני מוכנה לוותר כדי לפנות מקום ללא־נודע?

מתוך הספר דרך לבך · פרק 1 · עמוד 22

תרגול בכתיבה

רגע של זכירה מחודשת

מי אני כשאני לא מנסה לרצות אף אחד?

אל תנסי לנסח יפה, רק תני למילים לצאת

אפשר לעצור כאן, לפתוח מחברת ולתת מקום למילים שלך.